• facebook-square

© 2014 Lina Tarna. All rights served.

Search
  • לינה טרנה

היפהפייה הנרדמת, הפיה ה - 13 ומה שמעולם לא סיפרו לנו לפני השינה!


.

..."גם אני הבאתי לנסיכה מתנה", קראה הפיה הכועסת והדחויה ונופפה באצבעה. "כשימלאו לה חמש עשרה שנה, תדקור את אצבעה העדינה מחט נול קטנה והיא תמות, המסכנה!"

...ערב אחד, בנוהל הרגיל שלפני השינה, קראתי את הסיפור הקלאסי הזה לבניי ופתאום תובנות החלו ליפול בקצב מסחרר. מאוחר יותר קראתי על חלקן בעוד מקומות ונוכחתי לדעת שוב כמה אני מודה לנסיכים שלי, שמלמדים אותי על מה באמת מספרים באגדות.

אז מה העניין עם היפהפייה הנרדמת וכל הבלגן מסביב – הפיות, השינה, הנסיך הנודד ואיך זה קשור למפתח הסודי שלנו הנשים לחיי מלאות ואושר? על כך ב"אפוס" הקצר הבא וכל האחריות מכאן והלאה מוטלת עליכן בלבד.

יום אחד נולדת למלך ולמלכה תינוקת ילדה. הם חיכו לה שנים והיא לא אכזבה. היא מתוקה אמתית ובנשף המלכותי, שתים עשרה הפיות, עושות עבודתן נאמנה וחוננות אותה בכל טוב: יופי, חכמה, רגישות, חן, נועם, עדינות, חיוך כובש ונימוסים. לכל הדעות, סט נסיכותי במיוחד, שהולך טוב עם מלמלה ורודה.

אכן כן, אישה אמתית הרי אמורה להיות בדיוק כזאת: רגישה, רכה, נעימה, חיננית. מה את אומרת? יש לנו כאן הטוויה ברורה למה ואיך אישה צריכה להיות.

מאות על גבי מאות של שנים, אישה "אמתית" הייתה אמורה להיכנס לתוך החליפה הזו ואבוי לה אם לאו, אי אז מוות בצורת שריפה, סקילה או נידוי היו עורבים לה מעבר לפינה.

אבל בואו נחזור לאגדה, הרי לשמה התכנסנו. לארמון מגיעה הפיה ה-13. אם יש דבר אחד שניתן לומר עליה ללא עוררין – הבחורה יודעת לתת שואו! מי היא הפיה ה-13? אהה.... אפשר לנחש כאן ניחושים אינסוף... לילית אולי או החלק הדחוי והכועס שבנו? המיניות המודחקת שלנו? מה שלא נחליט, ביננו, הפיה ה-13 היא בומבה של פיה!

אז לפני דיון סוער במלמלה נסיכותית, בואו נתייחס אליה קצת, לפיה המדליקה שלנו.

היא נכנסת לה בהפגנתיות לאולם מלא אנשי מלוכה ומבלי להתחשב בגינוני נימוסין או לחשוש מכעסו של המלך, היא נותנת את מתנתה – מתנת המוות מדקירת נול. אח... כמה אמיץ מצידה. כמה כנה. איזו נחישות!

בואו נניח לרגע שהפיה ה-13 היא החלק הדחוי בנו, שלא הוזמן למסיבה המלכותית. מכירות את זה? אנחנו באות למפגש משפחתי, להרצאה, לקבוצה חדשה, באות להתחיל פרויקט חדש, לצלוח ראיון עבודה, ללדת לידה טבעית ומגייסות לנו את כל הפיות הטובות כדי שיבואו ויהיו אתנו – את הנחישות והעוצמה והאסרטיביות והחכמה. אבל לא קראנו לה, לפיה הדחויה. לא קראנו לחוסר ביטחון, לחרדה המשתקת. לא קראנו לזאת שמרגישה אאוטסיידרית מאז תיכון, לזאת שרק בא לה להתחבא באיזו פינה, לא קראנו לזו שנאנסה או הוטרדה מינית בגיל ההתבגרות. לא קראנו לזאת שלא בא לה, שרק רוצה לשכב על החול החם בים. היא אורחת לא רצויה. אותה אנחנו סוגרות בבוידם ונועלות במנעול פלדה. אבל נחשו מה? לפעמים היא מצליחה להשתחרר ומגיעה לנשף ואז... כל התוכניות המלכותיות שלנו קורסות כמו מגדל קלפים.

כן, הפיה ה-13 מחזיקה את המפתחות בידיים שלה. ועד שלא נקרא לה לשבת על כיסא הכבוד, עד שלא נדבר אתה, נחבק אותה, נוקיר לה תודה על היותה – היא תמשיך לחבל במאמצנו ליהנות מהנשף. היא מעצבנת, אין ספק! היא קשת עורף ומרדנית. היא לא מוותרת לנו כשאנחנו זזות ולו מילימטר מהאמת שלנו והיא ממשיכה להציק ולעשות מעשי קונדס עד שנביט לה בעיניים ונקשיב למה שיש לה לומר.

יש שיאמרו כי הפיה ה-13 היא בעצם לילית, אותו חלק דמוני ומיני-הרסני של האישה. ולראיה, מתנתה של הפיה ה-13 קשורה במיניות. בואו נבחן רגע את הדקירה על ידי נול. כבר נכתב על כך שבאופן סימבולי דקירה ע"י נול מסמלת את קבלת הווסת של הנערה. מה גם שהגיל שבו היא עתידה להידקר הינו גיל 15, לכל הדעות גיל בו מתרחשת ההתבגרות המינית. החרדה האינסופית ממחזוריותה של האישה, מהדימום שלה ומטבעה הפראי, הפכה את הווסת לדבר נסתר, מביך ומושתק אם לא נאמר יותר. ראיה חזקה נוספת המקשרת בין השתיים - מסופר על הלילית בקבלה שהיא הורגת את התינוקות של אדם. יותר מכך היא מכריזה בפני מלאכיו של אלוהים שזה הייעוד שלה - להרוג את התינוקות של אדם. גם הפיה ה-13 מעשיה בהרג התינוקת של המלך.

המלך הורה לסלק את כל האורגות והנולים מהממלכה – מה זה אם לא האימה של העולם הפטריארכלי מהמהות הנשית? אימה של המלך מכך שביתו, יחידתו הענווה, העדינה והמלמלית תהפוך ליצור פראי, המדמם פעם בחודש ומלא בתשוקות נסתרות. אבל מאמציו נכשלים כיון שהחכמה הנשית מסתתרת בכל אחת מאתנו וגם אם עלינו לעלות אל הצריח הגבוה ביותר בממלכה, ולפתוח דלת ישנה ולהיכנס לחדר אפלולי, אנחנו נעשה זאת כיון ששם טמון כוח החיים או המוות שבעצם הם הינו הך.

מחזור האישה מלמד אותה על הטבע "חיים/מוות/חיים" עליו מדברת קלריסה פניקולה אסטם בספרה "רצות עם זאבים". בגופנו כל חודש מתרחשת הפעימה הזו. משהו מת, נושר ונולד מחדש. הבנה עמוקה וקבלה של התהליך הזה הינו מפתח רב עוצמה לחיים מלאי סיפוק, אושר, נירוונה אפילו.

בתרבות שלנו, לעומת זאת, מוות הוא סוג של קללה. אנחנו מכחישים את הזקנה והמוות כמהויות חסרות ערך.

הפיה ה-13 אם כך הטילה קללה נוראית על הנערה המסכנה, שכל כך השתדלה להיות נסיכה טובה, עדינה, רכה ומלמלית, אך טבעה הפראי בכל זאת ניצח אותה ומשך אותה אל החדר הסודי, שם היא גילתה את עוצמת הדם של האישה, את עוצמת מחזוריותה. שם הייתה אמורה למות או אולי להיוולד מחדש לתוך הידע על טבעה האמתי? במקום זאת בזכות הפיה השתיים עשרה (שאולי בעצם אינה כל כך חמודה, אם מעמיקים לתוך העניין), הנסיכה שלנו ועמה כל ממלכתה נלקחים לתוך שינה עמוקה של 100 שנה. מספר 13 הינו מספר הנחשב מקולל במסורת הנוצרית ואף יש מיני אמונות תפלות לגבי המספר הזה עד כדי כך שיש ארצות בהן לא קיימת קומה 13. אבל במהות שלו מספר 13 הינו מספר של השתנות. של מעבר ממצב צבירה אחד למשנהו. גם מוות הוא השתנות ולכן דווקא הפיה ה-13 מביאה את מתנת המוות - מתנת ההשתנות. השתנות, שבתרבות המערבית כולנו כל כך מפחדים ממנה.

באגדה הנסיך הנודד הוא זה המאיר אותה. וזה הרי ברור! הגילוי של המיניות, הפתח הצר שדרכו כן מותר לאישה ליהנות או לסבול (יותר סיכוי לכך) ממיניותה הוא במסגרת הנישואין. כל דבר אחר רדום, ישן ועדיף שימות מאשר שיתממש. וכך משלטון האב, הנסיכה המלמלית שלנו מתעוררת לשלטון הבעל.

100 שנה של שינה? מה עם כמה מאות שנים? מה אם כמה אלפי שנים של שינה עמוקה בתרבות שלנו, שדאגה להכחיש עד כדי שכחה את הנשיות כפי שהיא באמת, את מחזוריות האישה, את עוצמתה. מה אם כולנו ישנים וישנות ורק עכשיו מתחילים להתעורר? עכשיו, אחרי שהתרבות הפטריארכלית הראתה את מהותה האימתנית. ואנחנו, נסיכות מלמלה ורודות ישנות לנו רדומות, ממשיכות כמו בובות על חוטים להיכנע לחוקים שלא תואמים אותנו, לתת לרופאים, לפרסומות, למעסיקים, לממסד להגיד לנו איך נכון לנו לחיות. ממשיכות לחטוף סרטן השד, סרטן השחלות, סרטן צוואר הרחם, או במקרה ה"טוב" לאפשר לרופאים לכרות לנו את הרחם בגיל 50 כאיבר דיספונקציונלי, שמלבד להוליד ילדים ולייצר סרטן הרי אין לו שום ערך. ממשיכות להתיש את עצמנו עד עילפון בניסיון להיות בובות חרסינה מושלמות ולתפקד בכל החזיתות. ממשיכות לאפשר לכל העולם לומר את דברו לפנינו, ממשיכות לסתום את הפה ולהצטנע ולא לחשוב שמגיע לנו לקבל כסף, מידע, עוצמה פוליטית. חלקנו מתעוררות ומיד נמשכות מטה ע"י האזיקים של התרבות המהוללת שלנו וחלקנו ממשיכות במאבק האינסופי והמתיש בכדי לבטל את קללתה של הפיה השתיים עשרה (כן, זו לא טעות) , להפסיק לישון ולתת לעולם הישן שבתוכנו למות, לנשור ולמשהו חדש להיוולד במקומו.

אני קוראת לפיה ה-13 לחזור! אני מתחננת אליה לברך אותנו בברכתה. ברכת המוות לכל מה שישן, מיותר, כובל ומסרס. אני קוראת לה לברך אותנו בכניסה רכה ועוצמתית לתוך הנשיות על כל גווניה – העדינים, הרכים והוורודים, הפראיים, המיניים והאדומים והשחורים. אני קוראת לה לברך אותנו בהיותנו נשים שלמות, עגולות, רב גוניות ועמוקות כמימי האגם. לטובתנו הנשים, לטובת הקיום של האנושות כולה, לטובת דור ההמשך שלנו. אנא, פיה ה-13 חזרי אלינו! מבטיחה לך כיסא כבוד מלכותי היאה להיותך!

#הנסיכההנרדמת #איכותחיים #בריאות #נשיםעובדות #יוםהאישהבינלאומי #אישהעובדת #אשתקריירה #עוצמתנשיות #עוצמהנשית #העצמהנשית #אישהאמיתי #לילית #העידןהחדש #פחדמנשיות #פחדמנשים #אפלייהמגדרית

29 views