כששירה בליבי
הוא קופצ ממקומו
שוב חסר מנוחה
משנה את קצבו
כששירה בליבי
לא צמאה למגע
לא זקוקה למזון
מתענה בערגה
כששירה בליבי
היא באור יקרות
מאירה את יומי
מצפה לבאות
כששירה בליבי
חופשייה כפרפר
בואי לפרח שלי
מרגש ומוכר
אז לרגע אחד
פרפורה בידיי
מנסה לאחוז
סוף לקסם ודי
במשק הכנף
מכבה את הלב
מתאונן ועיוור
ריק, עצוב וכואב
מעולם לא אדע
אם תשוב להאיר
אם תחזור לפתחו
של ליבי השביר