היא הגיעה לקליניקה, התיישבה באפיסת כוחות בכיסא ונאנחה. המבט שלה היה מלא ייאוש...
"אני לא יכולה יותר", היא אמרה ומיד משכה את ידה לטישיו. הדמעות התחילו להינקז בקצוות עיניה ולזלוג באיטיות על לחייה...
נשמתי...
זה לא קל לראות אישה מדהימה, מוכשרת, אלופת עולם בתחומה – במצב שכזה.
רינה (שם בדוי) היא אישה בת 52, לפני כשנה הווסת פסקה והחלו בבום כל התופעות של גיל המעבר. גלי חום שהטריפו את גופה כל שעה, ובעיקר העיקו עליה בלילות והדירו שינה מעינייה
היא נהייתה פקעת עצבים מהלכת. קצרה ורגזנית.
"הכי כואב", היא הודתה זה לראות את המבטים המבוהלים של ילדיה שמנסים לתפוס ממנה מרחק כאילו הייתה פצצה מתקתקת שכל רגע עומדת להתפוצץ.
תשישות ועייפות שהיא כבר לא יודעת אם זה בגלל מחסור בשינה או בגלל הבלגן ההורמונלי
אבל אם כל זה לא מספיק, היא החלה לקבל פלשבקים,
כשהייתה צעירה, בת 23, היא עברה פגיעה מינית. זו הייתה פגיעה מתמשכת ומורכבת מאוד על ידי מישהו שאז היה הבוס שלה.
שנים של טיפול פסיכולוגי גרמו לה איכשהו לחזור לתפקוד, להקים משפחה ולהפוך לאשת קריירה מצליחה. "על אף הכל", היא אומרת – ניצחתי!
ועכשיו פתאום כמו מאיזו מגירה נשכחת הסיפור הזה הגיח שוב ובעוצמה, כאילו לא עברו כל השנים הללו. זה מתיש אותה, זה עולה בחלומות, בפעמים הנדירות שכן מצליחה להירדם. זה רודף אותה בימים ומעלה מחשבות אימה שחלקן קשורות לבתה, שעומדת לפני גיוס לצה"ל.
"אני מותשת, כעוסה, חסרת אונים ואין לי יותר כוחות להתמודד" – כך סיכמה את הדברים
אז מה קורה לרינה? ואיך אפשר לעזור לה?
מה שקורה לרינה שהיא עוברת "ניקיון פסח של גיל המעבר"...
כן, כן, יש דבר כזה.
בדיוק כמו בפסח שאנחנו מוציאים את כל העניינים למרכז הסלון, מזיזים רהיטים ומגלים טונות של לכלוך שלא ננגע שנים – זה מה שקורה בגיל המעבר.
מגוון עניינים גופניים שהזנחנו שנים ולא התייחסנו פתאום צצים בעוצמה גדולה יותר,
טראומות ודברים לא פתורים מהעבר צצים ועולים על פני השטח כאילו מעולם לא טיפלנו בהם.
כך כותבת על זה ד"ר כריסטיאן נורת'רופ, גניקולוגית שחקרה במשך עשרות שנים את הגוף-נפש הנשי ועזרה לאלפי נשים להחזיר את בריאותן הפיזית והנפשית, בספרה "גופה של אישה, תבונתה של אישה"
"גיל מעבר הוא תקופה שבה אנו יכולות להתמודד עם עניינים בלתי פתורים שצברנו במחצית הראשונה של חיינו. אנחנו יכולות למצוא את עצמינו מתאבלות על אבדות שלא התאבלנו עליהם או להיכסף לילד נוסף או לילד ראשון. דומה הדבר כאילו ירדנו אל תוך המרתף שלנו ומצאנו תיבות על גבי תיבות של דברים שעלינו למיין ולסלק. אם אישה רוצה להתמודד עם הבעיות הפתוחות שלה, יהיה מספר הסימפטומים של גיל המעבר שלה קטן יותר. היא תגלה כי הסמפטומים שלה הם מסרים המגיעים ממערכת הנחיה פנימית ואומרים לה כי חלקים שונים בחייה זקוקים לתשומת לב."
הפניתיה את רינה לטיפול ממוקד בטראומה, טיפולים שלא היו כלל במודעות שלה כשהיא התמודדה עם הפגיעה שחוותה. במקביל לטיפולי EMID שעברה, חיזקנו את המערכת החיסונית שלה ואת מערכת העצבים שלה דרך טיפול רפלקסולוגי והילינג שבועי ומתן תוספים ייחודיים, שהחלו לשקם את גופה המותש.
כעבור ארבעה חודשים של טיפולים אינטנסיביים, חייה של רינה נראו אחרת לחלוטין.
היא עדיין חוותה גלי חום אך בעוצמה ובמרווחים פחותים בהרבה, כך שלחלוטין התאפשר לה לתפקד. שנתה השתפרה פלאים ובמקום כל שעה, היא קמה פעם או פעמיים בלילה וחוזרת לישון בקלות עם המדיטציה לשינה.
היא רגועה. אני רואה את השלווה על פניה. היא נינוחה הרבה יותר, היא נעימה הרבה יותר לסביבתה.
היא סיימה את נקיון הפסח שלה והאנרגייה שלה התפנתה ליצור – היא מצאה תחביב חדש – צילום ומצלמתה הפכה כלי נוסף לביטוי העולם הפנימי העשיר והמיוחד שלה.
אם את מכירה אישה במצב דומה - את מוזמנת לשתף אותה במאמר
ואם את מתחברת לכתוב ויש לך תהיות, שאלות - מוזמנת להתייעץ ב - 0543003324